בעיות נפשיות קשות
מוכר היטב למערכת הפסיכיאטרית
בראש ובראשונה, אני פונה לאלה שחוו על בשרם ודמם את אי-היכולת של הרפואה הקונבנציונלית בכלל
והפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, בפרט
לענות על הצרכים הבסיסיים של המטופל – שיפור.
אפילו הקלה משמעותית כלשהי במצבם.
(אני כמובן לא מדבר על הרובד התרופתי כמו תרופות אנטי פסיכוטיות, זיקפרסה לדוגמא,
שבהחלט בהרבה מקרים מוציאות את הבן אדם מן הפסיכוזה, אבל כל זה מבחינת לטפל בסימפטומים של המחלה ולא במחלה עצמה).
אל תשכחו שלכל תרופה יש תופעות לוואי
(בדרך כל גם לא אחת. זה יכול להיות מצחיק אם לא היה עצוב שלכמה וכמה תרופות נגד הדכאון יש תופעות לוואי – התגברות מחשבות אובדניות…).
זה מה ששייך לפסיכיאטריה, שבשבילה המטופל הוא שפן נסיונות,
כי בעצם אין דרך אחרת לבדוק עליו את יעילות התרופה כי הרי הכל אינדיבידואלי…
בפסיכולוגיה: אצל הפסיכולוגים, כדי להשיג התקדמות כלשהי, אפשר לשבת שנים על גבי שנים,
כמה פעמים בשבוע, לבזבז ים של זמן ואוקינוס של כסף ו… בנוסף לצרותיך, לקבל גם כן תלות במטפל!
לרוב המחלות של זמנינו (המחלות המאפיינות את זמנינו),
למשל הפרעות למיניהן – של אישיות או של אכילה — לרפואה אין מה להציע ובכלל.
הסיפור שלי ממש בקיצור:
אני אחד מאלה שכתוב אצלם בתיק הרפואי “מוכר היטב למערכת הפסיכיאטרית”.
ואכן, מגיל 15 אני התחלתי את ההכרות שלי איתה. מאז עברו מעל 20 שנה. מאחוריי כ-14 (!) אישפוזים (מלאים),
הארוך בהם למשך 9 חודשים, נסיונות אובדניים, אינספור צלקות על גופי…
ומה שיש להם להגיד זה, “יש לך מזל שעברת את גיל 30. אחרי גיל 30 יותר קל…” הם אומרים…
אני לא כל כך יודע על מה הם מדברים כי התאשפזתי לפחות פעמיים מאז גיל 30.
הייתי גם במערכת שיקום לא הכי טובה… אבל אחת הטובות בארץ.
הייתי שם שנתיים ו… מקסימום רכשתי כמה חברים טובים (!)
האנשים היחידים מתוך המערכת הפסיכולוגית/פסיכיאטרית שאיכשהו עזרו לי –
אלה היו אנשים שפשוט היה להם איכפת ממני. האיכפתיות שלהם עזרה לי.
אני לא רואה יותר מדי קשר בין איכפתיות לפסיכולוגיה; לרוב אפילו ההפך.
לרוב מוחלט של הפסיכולוגים שפגשתי כל מה שהיה להם להגיד זה “מה אתה חושב על זה? מה אתה מרגיש?
אנחנו מצטערים שאתה מרגיש ככה.” בשביל הדברים כאלה צריך פסיכולוגים? ו”טיפול”
שמגיע עד ל-600 ש”ח לשעה? אני בספק.
כבר לאחר הפגישה הראשונה שלי עם אליעזר הרגשתי הקלה,
ויותר מזה, תקווה. תקווה שמזמן, מזמן הלכה לה לאיבוד…
לאחר עוד כמה פגישות לא רק שהרגשתי בן אדם אחר,
אלא גם ראיתי את עצמי ואת העולם אחרת – יותר הבנתי את שניהם.
אני בן אדם אחר. אני בריא.
הבחירה היא ביד האדם – תבואו לאליעזר!
תבחרו בחיים!
תודה אליעזר
דפרסונליזציה ודריאליזציה
אני בן 21. הגעתי לאליעזר לפני חודשיים במצב נפשי קשה שכלל דפרסונליזציה ודריאליזציה –
תחושות ניתוק קשות שכללו גם חרדות, דכאונות והרגשת חוסר אונים מאוד עמוקה וקשה.
לאחר שקראתי על התופעות האלה באינטרנט במידע פסיכולוגי\פסיכיאטרי הבנתי שאני במצב מאוד קשה שמזור אין לו.
אחרי המון חיפושים נואשים החלטתי שאני הולך לנסות את השיטה הזאת.
הגעתי לאליעזר ולאחר הפגישה הראשונה הרגשתי שיחרור עצום וכך המשכנו עד שכל התופעות נעלמו,
והכל בעזרת אליעזר, ההבנה, הרגישות והרצון העז שלו לרפא אותי לחלוטין.
לאחר חודשיים טיפול אני יוצא בן אדם חדש, חזק ועם כלים להתמודד עם כל בעיה שאני אתקל בה.
אליעזר אני רוצה להודות לך תודה עמוקה על הטיפול המסור , באהבה והערכה רבה.
סכיזופרניה ודיכאון
אייר תשס”ז 13/05/07
אבחנו אצלי סכיזופרניה ודיכאון, ונתנו לי כדורים בהתאם.
הגעתי לרב אליעזר ספטר שליט”א בהמלצתו של הרב החסיד ר’ שמואל מונק שליט”א, אחרי שהייתי מאושפזת במחלקת פסיכיאטרית והם לא עזרו לי כלום. כמובן שאני לוקחת כדורים, אבל אחרי 3 חודשים שראיתי שהכדורים לבד לא עוזרים לי, פניתי לרב שמואל מונק והוא המליץ לי לנסוע לירושלים לרב ספטר.
מאז עברו 5 חודשים ואני מרגישה ב”ה הרבה יותר טוב.
כשהגעתי בפעם הראשונה הייתי במצב קשה. מבולבלת, לא מסוגלת לתפקד, חסרת אונים ומאוד נבוכה.
בהדרכתו של הרב ספטר ע”י תרגילים שהסביר לי כיצד לעשות, חזרתי לאט לאט לתפקוד כמעט מלא, גם בבית וגם מחוץ לבית.
רב ספטר הוא אדם נבון ורגיש ובעיקר מאוד רוצה לעזור לכל אחד לצאת מהמצב הנפשי הקשה. וברוך השם הוא עזר לי ע”י התרגילים המיוחדים שלו, ובעיקר על ידי הבנה, בלי לחצים.
הרבה הרבה תודה על כל הסבלנות והעזרה.
טיפול בפסיכוטי
אתה הגעת עם פציינט שהיה פסיכוטי, ככה אני הבנתי.
אולי תוכל להגיד כמה דברים על זה? מה קרה איתו , ואיך זה התפתח?
הפציינט הגיע אלי במצב של אי ריכוז כלל, וכתוצאה מכך הוא סבל מאוד.
ברוך ה’ הקב”ה שלח לי שליח שאמר לי שישנו אדם, הרב אליעזר ספטר, שבכמה טיפולים מסוגל ממש לעשות מעשי מופת. אני מטבעי לא מתרגש מהדברים הללו- מפני שידוע שקיימים אנשים רבים שמפרסמים על סגולותיהם ובמציאות אין ממש אמת בכך. אך מכיוון שהאדם ששלח אותי הוא אדם בר- סמכא, אדם בעל אימון, שאמר לי שהרב אליעזר הוא אדם עם הרבה סיעתא דשמיא לטפל באנשים הצריכים סיוע, הגעתי וברוך ה’ התרשמתי מאוד לטובה, ונוכחתי שבכמה טיפולים אליעזר מצליח בסיעתא דשמיא גדולה- להוביל את האדם על דרך המלך.
לפני הטיפול היו כל מיני טראומות שהפריעו למטופל וגרמו לו לסבל- כל אלו נעלמו כליל, וזו לא הייתה טראומה אחת או שתיים, אלא מקבץ של טראומות שהפריעו מאוד למהלך החיים התקין, והמטופל לא יכול היה להמשיך כרגיל. ברוך ה’ אליעזר קילף את הקליפות של הבצל, קליפה ועוד קליפה עד שהתגלה פרי גאון לשם ולתפארת!
כל החיים של המטופל השתנו ללא היכר. כל המחשבות והפחדים באו על תקנם. כל השיבושים שסבל בגללם הסתלקו, וחיי הנורמה חזרו לקדמותם ביתר שאת וביתר עוז ברוך ה’. המטופל התחיל להראות יוזמה שלא התבטאה לפני הטיפול. היו עוד דברים שהתגלו ע”י הטיפולים האלו, כישרונותיו הברוכים של המטופל, האומץ לדבר ולהביע את רחשי ליבו, אשר פעם כמעט לא נשמעו. לאחר הטיפולים האלו ראו שיפור גדול מאוד, ברוך ה’.
דכאון לאחר לידה ופסיכוזה
מאחר וכבר סבלתי בעבר מדכאון לאחר לידה, רציתי כמובן למנוע את שובו. רציתי לחוות לידה רגילה וכן התקופה שלאחר הלידה.
כאשר התחלתי בטיפולים אצלך וב-TAT, לא רציתי לחיות. שכבתי במיטה במשך כל היום והתחלתי שוב לעשן. חיי היו אסון אחד גדול והבאת ילדים לעולם בצורה רגילה הייתה בעיה עבורי.
עבדנו קשה באמצעות TAT ולאט לאט חשתי בשיפור. פתאום, לאחר כמה פגישות, הייתה נסיגה כי התחלתי לחשוב על דבר נורא שרב פעם אמר לי. עזרת להוציא ממני את הצו הנורא שהיה בפי הרב – הוא אמר לי שבמצבי, אי אפשר יהיה להוליד עוד ילדים נוספים כי לאחר כל לידה אהיה פסיכוטית.
לכן, אליעזר, התחלת לעבוד על הנושא הזה, ומאז ההתקדמות והריפוי לא ידעו גבולות. עצרתי את העניין בתוכי כל כך הרבה זמן ובעקבותיו סבלתי. לא ידעתי את יעודי בחיים ושום דבר לא עניין אותי, אך הכל התהפך בן רגע.
אך ריפוי זה לא הספיק לנו. אמנם הדכאון עזב אותי, אך איך אדע אם הפסיכוזה שתקפה אותי שוב ושוב באמת נרפאה? המשכת לעבוד על הפסיכוזה באמצעות TAT, מזוית אחרת בכל טיפול, עד שלבסוף הזכרונות הרעים של הפסיכוזה נעלמו. אם התחלתי לחשוב על הפסיכוזה, עלו רק זכרונות יפים ושמחים של ילדיי המבקרים אותי בבית החולים. לא יכולתי לחשוב על הבעיה – היא פשוט נרפאה.
כיום אני מרגישה חזקה, שמחה וחיונית יותר. יש בי יותר כוחות והפסקתי לעשן. אני רוצה באמת לחיות וכבר לא מבלה כל היום במיטה. מערכת היחסים עם אמי השתפרה והבקורת שלה כבר לא מפריעה לי, גם לו לבעלי.
אלפי תודות לך אליעזר, על שהחזרת לי את חיי.
אפילפסיה
כמה חודשים לאחר מכן מצאתי את עצמי עם אתגר חדש. יש לי ילדה בת 17 שנולדה עם CP (שיתוק מוחין ) קל אבל כתוצאה היא סובלת מאפילפסיה. שנים רבות היא מאוזנת בעזרת תרופות וכך הכל בסדר. פתאום, ללא הסבר, התחילה לקבל התקפים ללא הפסקה ,לפעמים שמונה ביום! כל מה שניסינו לעשות בהדרכתה של הנירולוגית לא עזר: שינוי במינון, שינוי בתרופה…כלום לא עזר.
המצב נמשך כך חודשיים עד שהחלטתי ללכת לנסות לטפל בה דרך שיטת ה TAT. לאחר מפגש אחד פחתו ההתקפים קצת; לאחר שני מפגשים התחילו ההתקפים להיות פחות קשים ולאחר המפגש השלישי נעלמו כמעט ההתקפים !!!
הלא יאומן נעשה!!
ויותר מזה ..בדיקות ה- MRI היו תקינות.
ועל כך אלפי תודות לה’ ולאליעזר שליחו
ק.
