הריון לידה הפלה
נזכרתי שאת ההיריון של הילד שלי לא רציתי.
לכבוד אליעזר ספטר,
בני בן 23 והיו לי הרבה קשיים איתו. הוא היה כועס עליי ונקם בי כל הזמן, לכן באתי ללמוד אצל ר’ אליעזר מה הבעיה. הוא אמר שבזמן ההיריון, אם האם לא רוצה בהריון הילד שייצא מהריון זה ירגיש לא מקובל וחסר בטחון עצמי.
נזכרתי שאת ההיריון של הילד שלי לא רציתי. היה לי מאוד קשה כי הילד שלפניו היה בן חמשיה חודשים ולא הפסיק לבכות. היה לי שבר בטבור והייתי לצריכה לעבור ניתוח. ההיריון הגיע בהפתעה באמצע ההנקה.
עשיתי TAT על שלא רציתי את ההיריון ובאותו יום הילד התקשר (הוא לא חי בביתי) ודיבר איתי מאוד יפה. נדהמתי אבל חשבתי שזה חד פעמי, אך מאז הוא נהיה החבר הכי טוב שלי, מסור ומשתף אותי בחיים שלו. הוא אף קנה לי מתנה.
ב”ה אני שמחה שהייתה לי הזכות ללמוד על TAT וזה משהו מדהים בסייעתא דשמיא.
_____________
____________________
עברתי הפלה יזומה שבעקבותיה הגיעו רגשות של ייסורי מצפון, אשמה.
לכבוד אליעזר ספטר היקר!
רציתי להודות לך על תהליך נפלא ומשחרר שעברתי.
לפני חודש וחצי עברתי הפלה יזומה שבעקבותיה הגיעו רגשות של ייסורי מצפון, אשמה, כעס וחרדות, פחד מעונש ותסכול רב. סבלתי מהתקפי חרדה קשים, חשבתי שאני עומדת להשתגע והגרוע מכל היו לי מחשבות אובדניות ואיבוד טעם לחיים.
אני רוצה לציין שמהרגע שנכנסתי לביתכם הייתה לי תחושת מרגוע, מטיפול ולטיפול רגשות האשמה הפכו לחמלה וסליחה עצמית.
אני אחרי ארבע טיפולים, מרגישה מצוין (מצחיק לחשוב פתאום ממה נבעו התקפי חרדה(. הגעתי למקום של קבלה עצמית, סליחה עצמית ושחרור טעויות העבר.
תודה רבה על החלק שלך במסע שלי.
חני.
מלאת פחדים ללדת, פחדים הנראים לי כ”כ מוחשיים ומציאותיים..
בס”ד
חווה היקרה,
ברצוני להודות לחווה מעומק הלב על היותה שליחה לסייע לי.
הגעתי לחווה כאשר אני בעיצומו של חודש תשיעי, מלאת פחדים ללדת, פחדים הנראים לי כ”כ מוחשיים ומציאותיים.. וזאת בעקבות טראומה שחוויתי לפני מס’ שנים כאשר נפטר לי תינוק ממוות בעריסה ל”ע.
חווה, במקצועיותה בשיטת TAT עם הרוגע המיוחד לה סייעה לי רבות בטיפולים לפני הלידה, ואף במהלך הלידה.
והלידה עברה ב”ה בצורה הרבה יותר נעימה ונינוחה
וזאת הייתה הלידה הכי קלה שחוויתי ב”ה.
תודה רבה מעומק הלב.
חוויתי ארבע הפלות ולא נכנסתי שוב להריון
שלום אליעזר,
ילדתי בן בלידה רגילה שנתיים אחרי החתונה.
חוויתי ארבע הפלות ולא נכנסתי שוב להריון – לפי הרופאים ללא סיבה מוצדקת.
הכל היה תקין. חוץ מזה סבלתי מפחדים מטראומות מבתי חולים כי אמא שלי היתה חולה במשך ארבע שנים במחלה, וההלוך חזור הזה לבתי חולים עם המראות הקשות של האנשים הסובלים כמוה גרמו לי לפחד שגם לי זה יכול לקרות.
אבל אי אפשר לדעת מה הסיבה שבגללה בן אדם “תקוע”…
וכן עברו כשש שנים מההפלה האחרונה ולפי המלצת רב חיים קניבסקי שליט”א, לא עשיתי טיפולים.
ברוך השם, מצאתי את TAT וטופלתי במשך כמה חודשים, ובלי כל מאמץ נכנסתי להריון באופן טבעי.
והחשוב ביותר הוא שאני חיה בשמחה ללא פחדים…
TAT ולידה
בשעה טובה נולד לנו בן ביום שלישי ט טבת (בשעה 7:03 בבוקר).
הצירים התחילו בלילה, בערך בשעה 23:00. אלה היו צירים קלים, כל 15-20 דק’.
חשבתי שזה יפסיק באיזשהו שלב והתארגנתי לשינה, בידיעה שצריך לשים לב לשעון.
התעוררתי מדי פעם, ושמתי לב שאני מתעוררת, נושמת, וחוזרת לישון.
הסתכלתי על השעון, וראיתי שהצירים מגיעים כל כמה דקות (4, 5 או 7). יצאנו לירושלים בשעה 5:00 בערך.
והגענו לפני 6:00.הלידה התקדמה במהירות. נשמתי נשימות עמוקות. לא סבלתי בצירים.
רק בצירים האחרונים, שהיו כבר בפתיחה של 8, ולא הספקתי לנוח מהנשימות זה כאב. אבל אלה היו כמה דקות בלבד.
הגעתי לבית החולים, ואחרי שתי לחיצות התינוק היה בחוץ.
בינתיים המיילדות גילו שאני בלידה פעילה אחרי שני ניתוחים קיסריים, ונכנסו ללחץ.
אבל אני הייתי רגועה לחלוטין, ולא הבנתי על מה המהומה.
כיוון שדיממתי הרבה לקחו אותי לחדר ניתוח כדי לעשות רביזיה (ניקוי של הרחם, כדי לבדוק שהדופן לא נקרעה).
תוך כדי כך הם החתימו אותי על הסכמה לניתוח, עם הדגשה שאם ח”ו יש קרע ברחם, צריך לכרות אותו באופן מיידי.
אני זוכרת שאמרתי להם שהכל בסדר ושהרחם שלם. הייתי ברוגע פנימי שלא אפשר לי להלחץ מהסביבה.
(אח”כ נזכרתי שגם בלידות הראשונות דיממתי הרבה כך שזה נורמלי אצלי, ולא קשור לניתוח.
דבר נוסף שהרגיע את הרופאים היה רמת המוגלובין גבוהה שהיתה לי).
זו הלידה הראשונה מתוך חמש שעברתי, שהגעתי אליה רגועה.
גם הלחץ של כל הסובבים אותי לא הלחיץ אותי, והם היו מאוד לחוצים!
ילדתי בלידה רגילה אחרי שני ניתוחים קיסריים.הגעתי במוכנות פיזית ונפשית ללידה רגילה.
לא העליתי בדעתי אפשרות לניתוח קיסרי נוסף, למרות שבד”כ, אחרי שני ניתוחים קיסריים – ממשיכים ליילד רק בניתוח.
על אפידורל – אין מה לדבר.
הכל קרה כ”כ מהר שלא היה צורך בכך, ובכלל, שכחתי מהאפשרות הזו.
אני חושבת שהפעם הלידה היתה כ”כ מהירה וקלה בגלל הרגשת המוכנות, הידיעה מה עלי לעשות והרוגע שהייתי נתונה בו.
זה עבר כ”כ מהר שלא האמנתי שאני כבר ‘אחרי’
אני מודה לד’ ששמע את תפילותי ללידה רגילה, קלה ומהירה,
ושלח לי את השליחים הנכונים בזמן הנכון, שעזרו לי להכין את עצמי ללידה הזו.
לידה רגועה ומהירה
בהריון החמישי שלי הגעתי לאליעזר ספטר מתוך כוונה להקל על מהלך הלידה.
חשבתי שזאת שיטה שאוכל לעבוד בה בעצמי במשך הלידה.
הגעתי לטיפול ועבדנו בצורה מאוד נעימה ונוחה על שאר הלידות וכו’.
יצאתי מהטיפול בהרגשה רגועה מאוד, כאילו ירדה איזו אבן כבדה שסחבתי על הגב בלי בכלל שהייתי מודעת אליה.
(כיוון שהסיבה שהגעתי זה כדי לעבוד על הלידה עצמה, אך בעצם גליתי שכל הזמן הייתי במתח מסוים ממה שעתיד לקרות).
בשאר הלידות שלי הצירים לא היו קשים בעקבות אפידורל,
אבל בצירי לחץ היו פשוט נוראיים ולא עזר האפידוראל (גם לא כשהוסיפו) כמו גזרה משמים.
בכל הלידות משך הזמן היה בערך חצי שעה הלידה ואולי יותר , של צירי לחץ ארוכים וקשים.
ב-24 באפריל הגעתי רגועה קבלתי אפידוראל, נרדמתי, והתעוררתי.
בשעת הצירי לחץ תוך 10 דקות התינוק היה בסוף ב”ה בחוץ.
בעצם זו הייתה כמו לידה של 10 דקות. כל היום הרגשתי שאני לא מאמינה שאני אחרי לידה.
בכלל לא הרגשתי שילדתי, כמו נס.
שוב פעם ושוב פעם, אמרתי שאני לא מאמינה שילדתי ככה. הרגשתי חזקה ורגועה.
תודה!
TAT והריון ושנויים באישיות
שלום וברכה,
רציתי להביע במילים קצרות ותמציתיות, מקצת מרחשי ליבי על העזרה, ההקרבה והמסירות ומעל לכל, המקצועיות והכנות שהיו לי מאוד לתועלת.
גם בעלי שהנו בטבעו אדם רגוע מאוד, וכל מי שמכיר אותו מקרוב מתפעל מהרוגע והמתינות שלו, בכל זאת כשהוא ראה כמה השיטות שבהן לימדת אותי להשתמש שינו לי את איכות החיים, כבר רצה גם ללמוד מקרוב את השיטה ולהעזר בה, וכמה פעמים הביע את רצונו ללכת גם כן לפגישה איתך וללמוד את השיטה.
בעיקר התפעלנו, בעלי ואני איך השיטה עזרה לי להתמודד באחת התקופות הקשות שהיו לי, שכבר אבדתי תקווה שמישהו יוכל לעזור לי בענין זה, ומדובר בתקופת ההריון, בעיקר בחודשים הראשונים אני מתמודדת בכל הריון מחדש עם סבל בל יתואר כתוצאה מבחילות והקאות באופן קיצוני. ניסינו את כל התרופות והעצות, וכמעט שהתייאשנו עד שבס”ד הרגשתי שהשיטה שלך תוכל מאוד לעזור לי, שהרי כידוע גוף ונפש כרוכות זו בזו, וכשהנפש רגועה לחלוטין (דבר נדיר מאוד היום), יש לה את הכח להתמודד עם הבעיות הגופניות.
ובאמת היום כשאני קוראת בעיתונים וכו’ על קונפליקטים מצויים, ועל כל מיני בעיות שונות ומשונות שקימות אצל כל אחד ואחד מאיתנו (מתחים, לחץ מיותר וכל יתר בעיות שנות ה-2000), אני מרגישה שהדברים אינם שייכים לי.
בפגישות הראשונות, פחות הרגשתי בשינויים דרסטיים, אך בהמשך הפגישות ראיתי באופן מוחשי איך חיי השתפרו ללא היכר ביותר מתחום אחד (דברים שתמיד החשבתי אותם לחלק מאופיי כמו- חוסר בטחון עצמי וכדו’ שגם בעיני כולם הדבר מתפרש בדרך כלל כאופי מולד).
חובה להדגיש שבחברה אני נחשבת חלקה לגמרי, ואדרבה מקובלת ומחוזרת מאד, ומדובר בחברה שכלתנית והגיונית שאינה נוטה להאמין לכל מיני שיטות שקמות וצצות למכביר, אך אחרי מחשבה ובירור, הגעתי למסקנה שהשטה שלך בשילוב המקצועיות המיוחדת שבה הנך מלמד ומיישם אותה (מנסיון לא כל אחד יכול לישם את השיטה בצורה יעילה), תעזור לי כמובן בס”ד.
ואסיים בברכה שתזכה לשנת שפע ברכה והצלחה בכל התחומים, וימלאו כל משאלות לבך לטובה.
כאבים בהנקה בימים ראשונים
הייתי בשלבים מתקדמים של הריוני, והתרפיסט שאל אותי על מה אני רוצה לעבוד בקשר ללידה.
לא הייתי צריכה לחשוב הרבה. חששתי מאד מהכאבים שמהם סבלתי בהנקה בימים הראשונים לאחר לידת ילדיי הקודמים.
ההתכווצויות שנועדו לכווץ את הרחם חזרה לצורתו המקורית רחוקות הן מלהיות נעימות,
כפי שיודעות כל האמהות שחוו אותן.
מראה האמהות המניקות שמעוותות את פניהן מפאת הכאבים, מראה קבוע הוא בחדרי ההנקה.
כל-כך עז הוא הכאב שיש שנוטלות משכך כאבים לפני ההנקה.
כאשר סיפרתי זאת לתרפיסט הוא קרא בקול, “אבל זאת אמונה מוטעית!”. “אבל זה אמת.”
השבתי, “שְאל כל אם, ובמיוחד אלה שעברו לידות רבות. יגידו לך שזאת עובדה.
כל רופא יסביר לך זאת.” אך התרפיסט התעקש שזאת אמונה מוטעית.
היא אינה אמת לאמיתה. רק ה’, והוא בלבדו, הוא האמת האבסולוטית! לכל אמת ולכל סטטיסטיקה יש יוצאים מן הכלל.
אנו שומעים דברים, וכביכול מזמינים אותם להתרחש.
הדבר דומה לנבואות שלקראתן אנו מזהירים הורים בגידול צאצאיהם והן בכל זאת מתגשמות.
מאחר ש”ניצחון הרוח” הוא אינו ביטוי בלבד אלא מציאות בתוך המוח האנושי,
למחשבותנו ולאמונות שלנו על החיים ועל עצמנו יש השפעה גדולה על כולנו.
בכל מקרה, בויכוח החוזר בינינו, הוא הציע שפשוט נעבוד על הסוגיה. וכך היה.
אומרים שטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים. אני יכולה באמת להעיד שהייתה זאת הפעם הראשונה שבה לא סבלתי מהתכווצויות אחרי הלידה.
האם היו לי התכווצויות? כן, היו. אך לא סבלתי מהם. אסביר לכם את פשר הדבר.
הפעם, תודות ל-TAT הייתה זאת חוויה שונה לחלוטין.
בכל פעם שהנקתי, וההורמון המופרש עם החלב בעת ההנקה כיווץ את הרחם, רציתי לצעוק,
“יש! ההורמונים פועלים, יהיה לי חלב והרחם שלי מתכווץ חזרה למקומו.”
אם כן, חשתי את הכאב אך הוא לא היה כאב שלילי אלא חיובי בהחלט.
גם לא נלחמתי נגד ההרגשה, אלא קבלתי אותה כמעט בברכה.
נוסף על כך, מכיוון שראיתי את הכאב באור חיובי,
לא העמסתי עליו את כל האסוציאציות של כאב ושל פחד שהיו גורמים לי לעוד יותר כאב מאשר לתחושה הממשית של השריר המתכווץ.
הדבר דומה מאד לשיטת הלידה השוויצרית שבה מלמדים את המיילדת לתרגם את תחושת התכווצויות הרחם לא ככאב ממנו צריך לברוח,
אלא כתחושה מבורכת שאיתה אפשר לפעול.
ניסיון זה מהחיים הוכיח לי בבירור שהפתרון נמצא במוח. אנו מקשים על עצמנו בגלל המחשבות המוטעות.
תפיסה זו מוכרת כיום גם ברפואה הקונבנציונאלית בשם מחלה פסיכוסומאטית.
מחלות הנראות מדומות, אך לחולה יש כאב פיזי ממשי אף על פי שפיזית הכול כשורה.
הכאב נובע מגירוי במוח החולה.
עם זאת, הרפואה הקונבנציונאלית מודה שמחלות מסוימות נגרמות — חלקית או לחלוטין — מלחץ או מפחדים.
זאת אומרת שלחוסר איזון ברגשות האדם ובמחשבותיו יכול להיות השפעה ישירה על בריאותו הפיזית,
דוגמת לחץ דם גבוה, מחלות לב או סרטן.
כשעברתי את התאריך בשבועיים
כאשר עברתי את תאריך הלידה כמעט בשבועיים, הרופא אמר לי שאצטרך לעבור זירוז למחרת.
לא אהבתי את הרעיון כי אני מאמינה בשיטות טבעיות כמה שאפשר ולא בהתערבות של כימיקלים.
מיד לאחר ביקור זה אצל הרופא, הלכתי לחוה שפטר כדי לקבל טיפול ב-TAT.
הייתי אצלה פעם אחת בלבד, אך באותה פגישה עלה שבתוכי נמנעתי מללדת,
שבאמת לא רציתי את ההריון הזה. במשך כל החדשים האלה הרגשתי שאני לא אוהבת את התינוק הזה.
עזבתי את חוה בשמחה, מצפה לראות את התינוק החדש.
עוד באותו לילה ילדתי את הילדה הקטנה שלי – כל כך בקלות ותוך כל כך הרבה שמחה,
שמחה שכמותה לא הכרתי אצל יתר התינוקות שלי.
תודה לך ה’ ותודה לך חוה.
שלום חוה
חרדות מההפלות שהיו פשוט משתקות אותי
האמת היא שאני מאד מאד שמחה לכתוב את המכתב הזה. כבר בהתחלה כשהגעתי אלייך וראיתי את כל המכתבים מאנשים שטופלו, אמרתי בלבי, הלוואי וגם אני אכתוב מכתב כזה שאומר שהשתניתי והטיפול באמת עובד.
אז ב”ה שזכיתי להיות מאלה שכותבים מכתב תודה.
הגעתי אלייך, חוה, במצב לא כל-כך פשוט הייתי עם חרדות שהיו פשוט משתקות אותי, נהייתי עצבנית וכל המשפחה סבלה מזה – הילדים ובעלי.
כשעברתי את ההפלה השניה (שנגרמה ממתח ופחד), הבנתי שאני חייבת לטפל בשורש הבעיה.
חברה טובה המליצה לי על TAT, והאמת שהייתי מאד סקפטית לגבי זה כי כבר עברתי כל-כך הרבה טיפולים מכל מיני סוגים, אבל ב”ה חששותי התבדו, ובפגישה השניה כבר התחלתי להרגיש יותר טוב. בעלי יכל לנסוע בשקט (נורא פחדתי מהנסיעות שלו) ולאט-לאט ראיתי והרגשתי איך שהפחד מתרחק ממני. גם אם יש לי נפילות פה ושם עדיין יש לי כלים להתמודד עם הפחדים (שב”ה באים לעיתים רחוקות יותר ויותר), וגם שאני יודעת שאם אצטרך משהו תמיד תהיי שם בשבילי!
תודה רבה רבה
אני מאחלת לך שתמשיכי לעשות חיל זו באמת עבודת קודש !!!!
תודה רבה
פחדים לפני לידה והטראומה מהברית
לחוה היקרה!
רציתי בראש ובראשונה לומר לך המון תודה על ההקשבה והסבלנות ועל העזרה הרבה מעבר . אני רוצה לספר על החוויה שחוויתי בטיפול ה –TAT ולאחריו:
באתי לטיפולים כדי להוציא פחדים לפני לידה. הייתי בחודש השמיני, ובאמצעות הטיפול באמת הרגשתי שלימה עם הלידה. לא חששתי מדבר. לא מתפרים לא מסיבוכים ולא מכאבים.
היום אני אחרי לידה ואני יכולה לומר לכם שאפילו הצירים היו בשבילי לא רציניים. ילדתי ללא אפידורל, וברוך ה’, באתי ללידה מוכנה וחוויתי אותה בכיף, באושר ובשמחה, וזה הודות לטיפולם וכמובן לבורא עולם.
בנוסף לזה, לאחר הברית של בני המתוק, עשיתי לו בעצמי טיפול TAT, כמובן בהדרכתה של חוה. הטיול אמור להוציא לו את הטראומה מהברית ומהכאבים שאחרי, ובאמת באותו הלילה, הילד היה רגוע ושקט ולא בכה מהכאב, גם בזמן החלפת הטיטול ובזמן שנתן שתן הוא לא בכה.
אז חוהל’ה, שוב תודה, על הטיפול והסבלנות, וגם על הדאגה והעזרה לאחר סיום הטיפולים.
באהבה ובברכה להמון הצלחה ואושר.
