EFT או MET מה ההבדל?
יצרתי קשר עם גארי קרייג, היוצר של EFT, בשנת 2000 כדי ללמוד יותר על השיטה. בארצות הברית ובמדינות אחרות דיברו כולם על השיטה שטרם הגיעה לישראל. היות ואני מתרגל מאסטר בשיטת NLP, באותה תקופה עשיתי הרבה עבודה בשיטה זו –
גארי עבד גם הוא בעבר עם NLP אך הסביר לי: “אליעזר, אתה צריך לעזוב את ה- NLP כי עבודה אנרגטית היא הרבה יותר מהירה”. הזמנתי את הקורסים שלו והתחלתי ללמוד EFT.
כן, באמת היה זה מדהים – בזמנו.
עם השנים, פותחו יותר ויותר טכניקות, ומתרגלים החלו לנוע בכיוונים שונים. בשנת 2003 הכרתי את סילביה הרטמן, מטפלת בעבר בשיטת EFT, ומנוסה יותר ממני. בינתיים סילביה מצאה חלופה חדשה ומרגשת.
היא גלתה נקודה ש-EFT לא מצא!
מה העיקר כאן?
מה זה MET?
MET – Modern Energy Tapping (טפיחה אנרגטית מודרנית)
הפלא שב MET
לגוף שלנו יש מימד פיזי – הבשר והעצמות, אבל לגוף יש גם מערכת נוספת, המערכת האנרגטית (גוף האנרגיה) התומכת בגוף הפיזי. ברגעי מתח וצרות, המערכת האנרגטית נתקעת, והתוצאה היא כאבים, תסכול, כעס ועוד.
בעבודתנו עם EFT אנו אומרים, “בואו נִטְפַּח על הבעיות האלה”, אך טכניקת EFTמפסיקה לפעול בנקודה שבה נרפא הכאב. בואו נקרא לזה נקודת ה-0 (ראו בתרשים למטה). הכאב היה במינוס 10 והריפוי נמצא בנקודת ה- 0. אז אנחנו בסדר; לפי EFT, מחלימים ב-0.
עכשיו אנחנו משלבים את MET , וממשיכים, כי מה שעשינו עד עכשיו לא הספיק. התפטרנו מהכאב, אבל יש עוד מה לשפר: המערכת האנרגטית שלנו סבלה, לכן רק עכשיו אפשר להתחיל בריפוי.
אנחנו צריכים לחזק שוב את המערכת האנרגטית ואת מערכת הגוף כדי שנוכל להגיע ל – +10.
מה אנחנו חווים בדרכנו אל +10?
אנו מרגישים את הריפוי האמיתי בזמן אמת; אנו נעשים חיוביים יותר, עם יותר מוטיבציה, צלולים יותר (המחשבות השליליות נעלמות), וחשים כיצד כוח גדול של ריפוי אמיתי מגיע אלינו. מדהים לחוש זאת תוך כדי הטפיחות. כאשר מגיעים ל +10 אנו עוברים חווית סף מפליאה שבה הריפוי האמיתי מתרחש.
זה הפלא שב- MET.
טפיחה חיובית
במקום לִטְפֹּחַ על בעיות שליליות כגון כאבים, תסכול, וכעס כפי שאנחנו עושים ב- EFT, MET היא טפיחה חיובית.
אוסיף כי כיום אני המאמן המוסמך היחיד בישראל עבור שיטות אנרגיות כגון MET, EMO Energy in Motion, Stress Management , Energy Coaching וטכניקות אחרות המבוססות על אנרגיות.
שאלתי מה היא צריכה כדי להרגיש טוב יותר. היא השיבה שהיא צריכה להרגיש רגועה ונינוחה יותר, בטוחה יותר, ועצמאית. טפחנו על “רגועה ונינוחה”, “בטוחה”, ו”עצמאית”, והטפיחות התפתחו ל: “אני יכולה להישאר בכאן ועכשיו ולא לדאוג למה שיהיה בעתיד”, ו”ברור לי שהוא אוהב אותי” .
ברנדה אמרה שהרגשת הביטחון הייתה כמו תחושה אדומה וחמה בלבה, ושהיא מרגישה יותר הערכה עצמית, בטוחה יותר בעצמה ועצמאית יותר, ושבעלה בר מזל שיש לו אותה.
היא חשה מאושרת, ואחר-כך בחרה לטפוח גם על “היופי שבתוכי” ועל “יָפָה”.
כשנשאלה האם היא עדיין צריכה יין כדי להירגע, היא אמרה “בהחלט לא” ודיווחה כי היא מרגישה שהנושא עומד עתה על +7 או +8 על סולם ה- SUE.
ברנדה אמרה שבסך הכל היא הרגישה שהיא נמצאת ב +9, ושהיא מסוגלת לחיות בכאן ועכשיו בלי לחשוש לגבי העתיד ולחשוב על מה אולי יקרה; שהיא מסוגלת ליהנות ולמצות את הטוב שברגע הנוכחי.
סיפורה של ברנדה
ברנדה אמרה שהיא מרגישה שהטפיחה מלמדת את מוחה להתמקד מחדש בפתרונות ובתוצאות חיוביות במקום בציפיות, בתפיסות שליליות ובדאגות שרדפו אותה זמן כה רב.
כשנשאלה מה היא צריכה כדי להרגיש טוב יותר ברגע זה, היא ענתה כי היא מודאגת לגבי השתייה הלילית שלה המשפיעה לא רק על הרגשתה כאשר היא מתעוררת בבקרים, אלא גם על הקשר שלה עם בעלה; הוא היה מודאג ואמר שהיא מדברת בצורה מטופשת אחרי כמה כוסות יין. ברנדה חשה כי בתוך תוכה חשבה שמגיע לה לשתות כמה כוסות היין כל ערב.
היא גם ציינה חוסר ביטחון בקשר שלה עם בעלה, וכשהוא נוסע לרגל עסקים היא חוששת שהוא מבלה עם אישה אחרת, אף על פי שלא הייתה לה שום סיבה לחשוד. היא זוכרת שכשהייתה צעירה מאוד, אמהּ אמרה שאי-אפשר לסמוך על גברים כשהם נמצאים מחוץ לבית. ברנדה הבינה שהיא כנראה הפנימה את מילותיה של האם, ואלה הפכו לאמונה.
ברנדה נזכרה כי החלה לשתות בקביעות כשהייתה בת 30. ילדיה היו כבני שנתיים וארבע שנים, והיא הייתה לבד איתם בבית כאשר בעלה נסע לרגל עסקיו.
