“לעתים קרובות, כשתלמיד מתחיל להתקשות בלימודים, ההורים או המורים מגיבים כאילו התלמיד מתקשה בכוונה.
במילים אחרות, הם מניחים שיש כוונות שליליות מאחורי ההתנהגות.
לפעמים הם קוראים לתלמיד “עצלן” או “חסר מוטיבציה” או “חסר אכפתיות”.
כשמשתמשים בתוויות מעין אלה, התפיסה היא שמשהו לא בסדר בתלמיד.
כדי להגן על הערך העצמי שלו, התלמיד או ילחם או יסוג בדרך כל שהיא.
כשממשיכים להדביק תוויות, הקרב על הערך העצמי הופך לענין מרכזי, במקום הבעיה הלימודית.
כשהורים ומורים מחפשים כוונות חיוביות בהתנהגות, התלמידים יותר פתוחים למציאת פתרון לבעיה האמיתית. ההורה או המורה נתפס כבעל ברית ולא כאויב.
לעתים, הכוונה החיובית האמיתית מאוד קשה לגלוי מכיוון שהיא עלולה להיות קבורה עמוק ומחוץ לתודעה”