אני התרפאתי מקשב וריכוז
בתחילת חיי אני כל היום הייתי עף הביתה. כל הרבנים היו כועסים עלי והייתי עושה בגלן בכיתה בשיעור, מרביץ מכות לכולם וכל היום היו אומרים להורים שלי, ”הוא היפראקטיבי, הוא אימפולסיבי יש לו בעיות קשב וריכוז ותתנו לו ריטלין". בכיתה ד' עברתי תאונה קשה, הייתי במצב אנוש, ולא הייתי בתלמוד תורה איזה חצי שנה. כשחזרתי לתלמוד תורה הייתי עושה הרבה בלגן; כמעט כל יום היו מעיפים אותי הביתה. ואז, יום אחד הרבי אמר להורים שלי שאני חייב ללכת לאבחון קשב. זה היה ביום ששי, נסענו לכפר סבא למומחה הכי גדול בקשב וריכוז, והוא אמר שיש לי בעיות קשב חמורות מאוד, היפראקטיבי ומאוד אימפולסיבי, ולכן, מאותו יום אקח כדור קונצרטה 54 מ"ג. ומאז באמת הייתי יותר מקשיב ועושה פחות בלאגן, אבל ברגע שפגה השפעת הכדור הייתי יותר גרוע. עליתי לישיבה קטנה וגם שם הייתי עושה כל היום בלאגן, עד שהרבי אמר לי "עזוב. כשאתה יכול ללמוד, תלמד, ובזמן הפנוי תתקן דברים בישיבה". הייתי עושה ככה אבל בחיים לא הצלחתי באמת לסיים או לסכם סוגיא, להבין סברא לעומק. כולם היו אומרים עליי, "אין מה לעשות. הוא היפר…". עליתי לישיבה גבוהה לא מהטובות בארץ, וגם שם כל היום הייתי עושה בלאגן. לא הייתי לומד ואז חיפשתי לעשות משהו מעניין. התחלתי לעשות הלבנות בכסף, והייתי ממש נהנה מזה כי זה מספק מאוד את יצר הריגוש. עד שיום אחד הסתבכתי בזה והיה לי המון בלאגן. ב"ה הצלחתי לצאת מזה ואז אמא שלי אמרה לי אולי תלך לד"ר ספטר שיעשה לך טיפול. אמרתי לה, ”מה הקשר? למה שהוא יצליח?" בסוף החלטתי מה אכפת לי לנסות והיום כשאני אחרי הטיפול זה דבר הזוי. הרבנים שלי לא מבינים מה קרה. אני כל יום לומד דפי גמרא, משניות, ומשנה ברורה ורמב"ם חוץ ממה שלומדים כל יום בישיבה, ואני גם מסכם את כל מה שאני לומד. הוא פשוט שינה לי את החיים לגמרי. אני מתפלל שמונה-עשרה רגוע ואני לגמרי עם ה'. לא מעסיק אותי כלום. השיטה שלו מטורפת. פשוט תנסו. אני גם לא האמנתי עד היום. אני בן אדם אחר, יושב ולומד כמעט 12 שעות ביום אחרי שבעבר למדתי מקסימום שעה ביום. השיטה הזאת, TAT, פשוט מנקה את המוח. אין בן אדם היפראקטיבי. יש בן אדם שהכניסו לו שטויות למוח. יש הרבה בלאגן ד"ר ספטר מנקה את כל הבלאגן הזה. אני היום בן אדם אחר לגמרי מאז הטיפול ועזבתי את הכדורים, הראש לי מסודר, בהכל אני מסודר, כל מי שרואה אותי חושב שנולדתי חדש. האמת, נולדתי מחדש. תלכו לד"ר ספטר; אתם פשוט תיוולדו מחדש. ממליץ בחום.מהכלוב אל החופש: מסע ריפוי דרך TAT
אליעזר וחווה שלום, שמי נ, עוד מעט בוגרת קורס TAT, נשואה ואמא לחמישה ילדים מתוקים. במקצועי אני אחות ועוד מעט מתחילה קורס על בסיס במיילדות. רציתי לומר לכם תודה על שלימדתם אותי TAT , הטיפולים עזרו לי ושינו לי הרבה בחיים לטובה. לפני שאתחיל בכתיבת העבודה ברצוני להציג לכם שני מכתבים שכתבתי. מכתב אחד לפני שהכרתי את שיטת הTAT ולפני שעבדתי על הטראומות שלי. ומכתב שני אחרי שהכרתי ועבדתי על עצמי ועל אחרים בשיטת הTAT. קריאה נעימה. פורטפוליו – לפני שהתחלתי טיפולי TAT מחלקה א; – בית החולים הפסיכיאטרי כפר שאול(הייתי שם בהתנסות כשהייתי סטודנטית לסיעוד) שמעתי צפצוף, הדלת נפתחה, ואז גם הדלת שניה. נכנסתי ומאחורי שאר הסטודנטיות, אחת מהן החזיקה לי בחולצה מאחור. "שלום!" אמרתי בקול עם חיוך על פני, ניסיתי להראות שמחה ורגועה. הסתכלתי סביבי וראיתי נשמות, מסתובבות הלוך וחזור בהליכה מדדה לעבר שום מקום, מדברות לעצמן, עושות תנועות מוזרות. והאמת, לא פחדתי לצערי הרגשתי ממש בבית. עשר שנים אחורה, בית הורי. ראיתי אותך, שוב צורח, דופק את הראש בקיר מרביץ לכולם ובועט. ראיתי את אמא שלי מתביישת ששוב משכת בשיער לשכנה רותי, ואת אבא שלי מנסה בנימוס להסביר למשטרה, שהשכנים הזמינו לנו כל שני וחמישי, שרעש הצרחות אינו נובע מאלימות במשפחה, והגנבות שהתבצעו בשבוע האחרון נעשו ע"י ילד קטן, ששבוי בתוך כלוב ענק של קולות, חוויות מאיימות, וטירוף אין סופי. "ברוכות הבאות!" התעוררתי, זה היה קול נעים, ורגיש, לרגע חשבתי שמדובר באחד מאנשי הצוות, עד שראיתי את בגדיו המלוכלכים, רוק נוזל מפיו, והליכה נגררת ואיטית, מרוב סדטיביות נראה כי עומד לנפול. ושוב נזכרתי בך, אחי הקטן, איך יום אחד ביקשתי ממך לעזור לי בפעולה מסויימת, למרות שידעתי שרוב הסיכויים שתסרב בתוקף. להפתעתי, הסכמת לעזור לי. למרות שעשית זאת די גרוע, הודיתי לך על כך מעומק ליבי, ואז אמרת "בכיף" – בקול רגיש ולא אופייני. הרמתי את עיניי והסתכלתי בעינייך השחורות, מלאות בתאווה, טירוף ובצע, וראיתי ממש לשניה, ניצוץ של אור, ראיתי נשמה, בתוך כלוב, מתחננת לצאת, כלוב של צרחות, צעקות, מכות, אלימות, אכזריות. הרגשתי חסרת אונים, כל כך רציתי לעזור, אך השער נעול ומפתח אין. וכך המשיכו החיים, חיים מטורפים, כל יום הוא כמו נצח של סבל ויסורים לך ולכל הסובבים אותך. הרגשתי אחריות, אני אחותך הגדולה, למה לא יכולה לעזור? למה לא מצליחה? היה לי כל כך קשה לראות את אמא ואבא שלי שבורים ורצוצים, אחותי עם התקפי חרדה עד עילפון, ואחי הקטנים מסתובבים בין רגליך ומנסים לברוח מפגע. וכל חיי חיפשתי וחקרתי וקיוויתי והתפללתי, כמו למשיח- בכל יום שיבוא, אחר אותו מפתח שיפתח את הכלוב הזה ואולי נראה גאולה, אולי נראה נשמה. ואותו יום הגיע, היום הנורא בחיי, למפומה, מחלה נוראית של הגוף נתפסה בך ואכלה אותך מבפנים. בכל יום שעבר, הלכת והצטמקת, והכמותרפיה והטיפולים השאירו אותך ללא כוחות לצרוח ולהשתולל, להרביץ ולהתפרץ. כל כך רצית לחיות, ללכת לטייל, ללמוד –קיבלת מתנה –משמעות. וכולנו חשבנו שזהו הטיפולים יעזרו והינה תבריא מהכל, מהגוף והנפש. יום שבת, 02:30 לפנות בוקר, טיפול נמרץ, ביה"ח רמב"ם. כולנו מחכים, קראתי תהילים, מתפללת שתנצח אתה לוחם! ניצחת כל כך הרבה בחיים! ניצחת את הפחד הכאב, התאווה, הטירוף, הגלות והבדידות – את כולם ניצחת! ואז הרופא נכנס –"אני מצטער", הוא לא היה צריך לומר עוד שום מילה. המחלה ניצחה את דויד. וצעקתי איך? איך? דויד המלך!! הרגשתי שבורה, נכשלתי. הנשמה שלך הטהורה סוף סוף חופשיה, עלתה בסערה השמימה בשבת קודש. אחי הקטן, מה השארת לי? שום דבר מלבד מפתח אחד! מפתח אפס, שפותח את כל הדלתות. מפתח המשמעות. אח יקר שלי, אני רוצה לקחת את המפתח הזה ולעזור – לי, למשפחתי ולכל הסובבים אותי, למצוא משמעות, משמעות לחיים, שתתן כח להמשיך ולהתגבר על כל המכשולים. משמעות שבישבילה יהיה כדאי, לקרוע את הים, לפרוץ את החומה, לגלות נשמה. וגם כאן, אח שלי, אני עם המפתח בידי, אני יודעת שיש דלתות שאסור לפתוח, אבל איפה שאפשר וניתן, אני מבטיחה, אעשה כל שביכולתי, לעזור לנצח במלחמה, מלחמת הנשמה. פורטפוליו – אחרי שעברתי ולמדתי טיפול בTAT הגעתי לבית הורי, הדלת נפתחת, אני נכנסת, מאחורי כל הילדים שלי נרגשים. "סבתא!!" קוראים. אבא שלי מגיע, מחייך, עם שקיות של סופר, מניח על השולחן. אח שלי במחשב, ושאר האחים הקטנים שלי נרגשים סביבי. ולכולם יש אור בפנים, אור חם ונעים, אור של התרגשות, אור של שמחה. עכשיו אני יודעת, יש מזור, יש רפואה, תודה לך ה' שנתת לי TAT, אני כבר לא במלחמה, וכבר לא צריך מפתח, הדלת פתוחה, ישר לנשמה.הצלה מהתאבדות
רציתי להגיד תודה רבה לאליעזר וחווה.

ליווי לקראת חתונה
אליעזר ליווה אותי במשך תקופה, היתה לנו מטרה אחת – להתנקות מכל משקעי העבר שעלולים לעכב ולחסום אותי. קראנו לזה "סדר פסח"?. עברנו ביסודיות נושא אחר נושא, ניקינו כל פצע, ביררנו ודייקנו מחשבות ורגשות. סיימנו את הטיפול כחודש וקצת לפני פסח בהרגשה טובה. לשמחתי קצת לפני פסח הכרתי בחור מקסים וב"ה כעבור חודשיים וחצי התארסנו. בטוחה שגם לטיפול הזה יש חלק בשמחה הזאת. תודה!מטראומות קשות עבר וילדות לא פשוטה
לכבוד הרב א. ספטר עמו"ש, ראשית ברצוני להודות על המסירות, האפתיות וכמובן מעל הכל על הטיפול המועיל. כידוע לך, בעלי סבל מטראומות קשות ועבר ילדות לא פשוטה בכלל. כל פעולה שלו , רוחנית וגשמית, הייתה נונה תחת ביקורת קשה מאביו והפחד מתגובותיו הבלתי צפויות שכללו אלימות פיסית ומילולית השפיעו על המשך חייו כאדם נשוי. גם בבית, וגם בכלל, גרמו לו להתנהג בהרבה מצבים כאדם תקיף וקשה בניגוד לטבעו. מיד בהיותנו זוג צעיר, כשזיהינו את ההתנהגויות הבלתי תקינות , פנינו לייעוץ ולטיפול כדי לעזור לו להשתחרר מהטראומות ולהרגיע את נפשו הפצועה., אך לא ראינו תוצאות ממשיות. את הטיפול אצלך התחלנו לפני כחצי שנה בלבד, וכבר לאחר טיפולים ספורים התחלנו לראות שינויים גדולים הרבה מעבר לציפיות וכיום בעלי הולך ומשפתר ומשתנה בלי היכר. גם כאשר הוא מתנגש בטריגר חדש, הוא מזהה את זה ויכול להירגע, מסוגל לדבר על זה ואחר-כך, לטפל אצלך. מצבים רבים שהיו מביאים אותו לגל קשה של התפרצויות וכעס נעלמו כלא היו. היום הוא מסוגל להיות לי לבעל. כפשוטו ממש. עד אז הייתי נשואה אך מרגישה בודדה מאוד! החיים שלי הפכו לבטוחים, יצבים ויפים יותר, וגם חלק מההתמודדויות שלי שנגרמו מההתנהגויות והלחצים שלו נעלמו לחלוטין. האווירה בבית משוחררת, וגם כאשר עולה משהו, יש את הידיעה שניתן לטפל! גם החברותות מתפלאים מהשינוי שחל בו. חשוב לי לציין שבכל הפעמים שבעלי היה הולך לטיפול אצל שלל מטפלים, הטיפול היה אצלו כעול ונטל, והיה הולך בעל כורחו. כאן, בעלי מחכה ללכת , נהנה מעצם הטיפול למרות שזה דורש ממנו עבודה. רק ה' יכול לשלם לכם כגמולכם הטוב. שתזכו לרוב נחת, ושתראו ברה בעמלכם וסייעתא דשמיא בכל מעשי ידיכם. בהוקרה ובהערכה, אשתו של מטופלאני חירשת
חיפשתי את הטיפולים המיוחדים. הלכתי לטיפולים אבל אף אחד לא עזר לי עד שפגשתי את אליעזר אשר שינה לי את החיים. בטיפול עצמו יש עוצמה מולאה ובמיוחד קשר עם הקב"ה. נעלמו לי מחשבות יתר, חרדות, תסכולים, כעסים והרגשות לא טובות. כעת אני משוחררת בצורה נפלאה עם בטחון ואמונה בקב"ה. שאירפא את נפשי ואת גופי. שחררתי את הכל ואפילו ניסיתי לחשוב מה היה, והכל נמחק לי, כאילו לא היה קיים. תודה לאליעזר, שליח הכי נאמן וטוב של הקב"ה. זכיתי להיות בידיים טובות.הערכה שלי אליך היא ללא גבול על המקצוענות שלך והרצון האדיר שלך להטיב עם הבריות
לכבוד : הרה"ג ר אליעזר ספטר שליט"א שלום רב, 10 מאי 2022 שעברתי אצלך, TAT ברצוני להעלות על הכתב את תוצאות הטיפול בשיטת מבחינה רגשית במשפחה בה גדלתי, חוויתי חוויות של התעללות רגשית ופיזית, החוויות הללו גרמו לי לטראומות קשות , הטראומות גרמו לי לקשיי התנהגות הן במישור ההתנהגותי בחיי היום ,בזוגיות ובחינוך ילדי, ההתנהגות השלילית כוללת ,חרדות ופחדים בתפקוד היום יומי,כעסים יום יומיים על אישתי ,ילדי ועל עצמי דפוס התנהגות המבוסס על עצבות ודיכאון, ההתמודדות שלי מול ההתנהגות השלילית שלי היתה בריחה לעולם הדמיון, שהביא אותי למצב של אישיות מפוצלת, כל אלו חוויתי עד גיל 50 TAT לאחר ההכרות שלי איתך אליעזר ועם שיטת חל שיפור במצבי הרגשי הרוחני באופן מיידי, לא יאומן כי יסופר, במהלך חיי עברתי טיפולים עם פסיכולוגים, מטפלים רגשיים ,טיפולים שלקחו שנים ארוכות אולם כל אלו לא הואילו , TAT לעומת שיטת להיום לקראת סיום הטיפול, הנני מרגיש חופשי ורגוע ושמח , הנני חי חיים חדשים הן בזוגיות הן עם עצמי והן עם ילדיי, TAT אני מודה לקב"ה שנתן לי להכיר אותך אליעזר ואת שיטת חוויתי איתך ריפוי רגשי ונפשי ופיזי אמיתי מהשורש,והיום אני יכול לומר שאני בן אדם חדש. נושא אני תפילה לבורא עולם,שיזכה את אלו שעברו טראומות בחייהם וקשה להם בתפקוד היום יומי , TAT שהשם יתן להם את ההזדמנות והרחמים להכיר אותך אליעזר ואת שיטת שזה שליחות מהשמים לרפואת הנפש והגוף . אליעזר,אסיים בדברי ברכה, הערכה שלי אליך היא ללא גבול על המקצוענות שלך והרצון האדיר שלך להטיב עם הבריות של בורא עולם, בעולמו. אשריי שזכיתי להיות מטופל על ידך , יהי רצון שתזכו אתה ואשתך לקדש שם שמים ולרפאות את עם ישראל,מתוך בריאות, אושר ועושר ואריכות ימים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן. ממני שאוהב אותך ..
האור שבעיניים נכבה – אף אחד כבר לא רצה להביט בעיניים האלה שלום, אני נועם.
נועם הילדה, רגישה, חשופה לצלילים של העולם, לכוח, לעלים, עכשיו עומדת לי מול העיניים תמונה שלי, אינדיאנית, קטנה, יפיפייה, הולכת יחפה ואוספת אלי הכול, את היופי האין-סופי, את הטבע והחיים על צדם היפה ביותר וגם על צדם הכואב, הנמוך. עצב, בכי, פחס, כעס, המון מראות ושריטות ואני סופגת אותם אלי, ונכבית, מתכווצת, והעולם שלי הולך ונהייה חשוך מיום ליום. האור שבעיניים נכבה, הניצוץ של התמימות, היכולת להתרפק, לתת אמון. ומה שנשאר בעיניים החומות הוא ריקנות, שנאה עצמית, תשוקה להרס, עצבות – אף אחד כבר לא רצה להביט בעיניים האלה. גם אני סלדתי מהמראה שלהם, וכעצמתי אותן כול מה שראיתי זה חורבן, כאב אחרי כאב, מכה אחרי מכה. והגוף שלי נצר הכול. הרגשתי את זה כול רגע ורגע, כאילו זה קורה ממש עכשיו. לא יכולתי לחיות בגוף הזה. שנים שלא ידעתי מה זה לנשום. שניסיתי להכניס אויר, יש לי גוש בגרון ולב מדמם, פצוע. סיגלתי לעצמי דרכים לשכוח, לחתוך את הגוף, לנסות למות, להסתמם, להטביע את הגוש הזה באלכוהול, והוא מצדו רק הלך והתעצם איתי, ממשיך ומטפח שנאה גדולה יותר ויותר. אשמה, גועל, הלקאה עצמית. הגעתי לאליעזר בתקופת משבר. שוב אני מאבדת שליטה. מדוכאת, רוצה לשים סוף לחיים שלי, חיה את הפחד, את ההתרצה, התקף אחרי התקף, גוף רועד, שריטות טריות. חוסר איזון ועצבות. ממפגש למפגש ראיתי שינויים מופלאים, הרגשתי תחושות שכבר שכחתי שקיימות. יחד קילפנו שכבה ועוד שכבה, וזכיתי להרגיש ולגעת ולחיות את הגרעין האמיתי שלי, את הטוב שבי, מפעם לפעם יותר. זכיתי בכול העולם שלי מחדש. בלאהוב את עצמי, להעריך את עצמי, להאמין בה’, להכיר על הטוב, על המשפחה, בקיים, להיות חברה, שלווה, כאן ועכשיו. פשוט להתאהב בעולם כול יום מחדש ולהרגיש אדם גאה, עם גם זקוף, שחי בזכות עצמו. הגעתי לנועם הילדה, זאת שצוחקת בלי גבולות, שחווה כול רגע ורגע, מלאה בתמימות, ולמדתי לרפד לעצמי את העולם בטוב, לבחור את השבילים המדויקים בשבילי. אני שלמה. לא יכולתי לבקש יותר טוב מזה. אני חולמת ומאמינה: מאמינה שבשבילי הכול אפשר, וכל כך מודה לאדם הכי טהור שהכרתי, שלא וויתר עליי ומילא אותי באור ותמיד ראה כמה אני טובה. אני מודה לה’ ששלח לי את השליח הזה, שנתן לי את נועם, לזכות בה מחדש. הדרך הזאת השיבה לי את הנשמה, והלב שלי למד לאהוב ולחבק את עצמי. כמה טוב להתעורר בבוקר עם חיוך, כי לי עוד יום על פני האדמה הזאת. לאהוב בלי די, לחיות, לנשום. ____________________________הילדה הקטנה שבתוכי. סוף סוף נתתי לה את המרחב הבטוח להרגיש אהובה וחופשית.
דוקטור ספטר היקר, אני רוצה להתחיל את המכתב הזה בתיאור קצר של איך נראו חיי לפני שפגשתי אותך. הבית שלי היה מקרה קלאסי של בית שלא מתפקד. גדלתי כחילונית. אבי היה אלכוהוליסט, אמי נעדרה רגשית ואני הייתי האמצעית במשפה בת ארבעה ילדים. כשגדלתי חסר לי בסיס מהותי לעתיד מוצלח. השתוקקתי לאהבה ועשיתי צעדים נואשים להשיג אותה. חסרה לי הערכה עצמית מכיוון שהילדה הקטנה שבתוכי הייתה בטוחה שאם אני באמת ראויה לאהבה, אבי היה בוחר בי במקום באלכוהול. עם הזמן הכאב התפתח לחרדה שגרמה לתפקוד שלי כמבוגר מוצלח למאתגר עוד יותר. ככל שחלף הזמן, ברוך השם, מצאתי את דרכי ליהדות, נעשיתי יותר שומרת מצוות, התחתנתי וילדתי שלושה ילדים יפים. עם זאת, עם כל הטוב בחיי, הילדה הקטנה שבתוכי עדיין צרחה ורעבה על כל מה שמעולם לא היה לה. הבנתי שלמרות שלטיפול היה תפקיד משמעותי בחיי, משהו עדיין מאוד תקוע וחסר. התעלמתי מהריק הזה וחשבתי שהוא ייעלם. הגעתי לד"ר ספטר כשראיתי כיצד בני, שהיה אז בן חמש, נעשה ביישן יותר ויותר ומפתח חרדה בתחומים אחרים. תוך שבוע בלבד עם ד"ר ספטר ראיתי שינויים מדהימים בבני. סוף סוף למדתי מי הבן שלי באמת ולמה הוא מסוגל. העבודה לא הסתיימה שם. ד"ר ספטר אמר שילדים נמצאים בהתאמה עמוקה עם הוריהם ושחיוני שאעבוד גם על החרדות שלי. פחדתי להיכנס לחללים האפלים שהיו נעולים כל-כך הרבה זמן בתוכי, אבל אחרי שראיתי כל כך הרבה הצלחה אצל הבן שלי אזרתי אומץ וניסיתי. לאחר כשלושה מפגשים משהו התחיל להשתנות; זה היה כמו סוף סוף לראות אור. תוך פרק זמן של כמה חודשים בלבד הייתי מעורבת עם הילדה הקטנה שבתוכי. סוף סוף נתתי לה את המרחב הבטוח להרגיש אהובה וחופשית. נתתי לה את הזמן והסבלנות שהיא כל כך צריכה. TAT היה מציל חיים; הכל התחיל לזוז – טראומות הילדות שלי, הפחדים והדאגות שלי, האמונות השליליות שלי לגבי עצמי. אפילו הצלחתי סוף סוף להשתחרר מתרופות נגד החרדות ולהיות משוחררת מכל העזרים ש/היו לי במשך השנים. בדיוק כשעמדתי שוב על רגליי, אבי נפטר לפתע בגיל חמישים ושש. לומר שזו הייתה חוויה כואבת היה אנדרסטייטמנט. באמת חשבתי שלא אצליח לעבור שלב זה בחיי, אבל ד"ר ספטר האמין שנכון יהיה להמשיך בטיפולים ולכן הלכתי בעקבות המלצתו. להפתעתי הרבה, התחברתי לאבי בדרכים שבהן לא הצלחתי אפילו כשהוא היה בחיים. יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, הרגשתי שהנטל והאבל נעלמים. עד היום אני מדברת עם אבי ויש לי זיכרונות נעימים להיאחז בהם, ומודה לד"ר ספטר שהדליק מחדש את הקשר הזה. אמירת תודה אינה מספק. לא רק שהחזרת לי את חיי, הם אפילו טובים יותר והכנסת ביבי שמחה ושמחת חיים שחשבתי שלעולם לא אוכל לקבל. אני אישה חדשה והתקשורת שלי עם בעלי השתנתה. אני מבינה אותו כי אני גם עכשיו מבינה את עצמי. אני רואה שהרבה מהמאבקים בנישואינו היו בגלל שדרשתי שהוא ייתן לי את מה שאני צריכה לתת לעצמי. מכיוון שעכשיו זה מתגשם, אני מתייחסת אליו בצורה טובה יותר. אני יודעת שבגלל שדאגתי לילדה הקטנה שבתוכי ולצרכים שלה, אני מרגישה פחות מושפעת מהדברים שסביבי. פעם הייתי דואגת ומוצפת רגשית בקלות. היום אני מרגישה יותר נינוחה ושולטת בכל תחושות החרדה. אני מרגישה שלמרות שהמציאות מולי בעצם כמו קודם, נקודת המבט שלי שונה והרגשות שלי השתנו לחלוטין לטובה. אני מתעוררת בבוקר ובמקום להיות בהגנה מתמדת ומוצפת מעצם המחשבה של מה שמצפה לי, אני מצפה להתמודד עם היום בהנאה וליהנות מהמשפחה שלי. הפסקתי לדאוג ממה צופן העתיד ולמדתי להיות נוכחת בעכשיו ובהווה. יש לי רגעים משמעותיים ואני נהנית מהדברים הקטנים בחיים. אני מרגישה שאני יכולה להתייחס לילדים שלי טוב יותר מכיוון שהתחברתי לילדה הפנימית שבי. אני מבינה את עצמי ואותם טוב יותר ולכן מרגישה אמא חזקה ומועצמת. גם ההערכה העצמית שלי השתפרה מאוד כי הצלחתי להתמודד עם הקולות בראש שאמרו לי שאני לא מספיק טובה. שיטת TATמאפשרת לך להיכנס למחשבות שלך בצורה עוצמתית ולהקשיב לקולות האלה, לתת להם את המרחב שהם צריכים ואז סוף סוף לשחרר אותם. החיים הם לא כפי שהיו. אני אוהבת את עצמי ויודעת שיש לי מטרה בעולם הזה. הגילוי הזה בפני עצמו נותן לי מאפשר לי לחיות חיים מלאים ומאושרים יותר. העבודה שעשית באמת נתנה לי הזדמנות שנייה, ויש בי הכרת הטוב כל כך אדירה לכל מה שאתה עושה. שה' יברך אותך ואת משפחתך על כל הטוב שאתה חולק. תודה תודה תודה _______________
______________